אפרגן ואח' נ' "כלל" חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

פתח דבר

בפניי בקשה למינוי מומחה בתחומים הפסיכיאטריה, וכן גסטרולוגיה והכבד . בישיבה מיום 08.04.13 הסכימו הצדדים על מינוי המומחה בתחום הגסטרולוגיה והכבד, וכן על זהותו של המומחה הנ"ל, כאשר למינויו של מומחה זה אתייחס בהמשך.

על כן, המחלוקת שנותרה בין הצדדים הינה באשר לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

התובע, אביו של המנוח אליהו אפרגן ז"ל, שנהרג בתאונת דרכים שארעה ביום 18.02.08 (להלן: "התאונה"), הגיש תביעתו לפיצויים, אשר במהותה נסמכת על הנזק הנפשי שנגרם לו, בעקבות מות בנו.

טענות התובע

לטענת התובע, למחרת התאונה, בשעה 06:00 בבוקר, קיבל הודעה על מות בנו המנוח בתאונה, כאשר זמן קצר לפני תחילת הלוויה, ראה את פניו של המנוח חבולות, וגופו מכוסה סדין לבן.

לטענת התובע, כתוצאה מהתאונה חלה הידרדרות משמעותית במצבו הנפשי, אשר הלך והחמיר מיום ליום, והצריך אשפוז בתדירות גבוהה בבית חולים העמק וכן בבית חולים פסיכיאטרי.

הוסיף התובע וטען כי, מאז התאונה נמצא במצב רוח ירוד, תחושת ייאוש וחרדה, במצב דכאוני ומסתגר בביתו.

עוד טען התובע כי הוא נמצא במעקב וטיפול פסיכיאטרי, נזקק לתרופות הרגעה והרדמה, ואף על פי כן, מצבו הנפשי ללא שיפור ואף הוסיף להחמיר.

תגובת הנתבעת

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, התובע לא היה מעורב בתאונה ואינו בגדר "נפגע", כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הוסיפה הנתבעת וטענה כי, במקרה דנן, לא התקיימו התנאים הנדרשים לפיצוי ניזוק במעגל שני בגין נזקי גוף לא מוחשיים, וזאת בהעדר התרשמות ישירה מן האירוע ותוצאותיו, בהעדר קרבה במקום ובזמן לאירוע, ובהעדר נזק נפשי ממשי.

עוד טענה הנתבעת כי, אין ללמוד מהחומר הרפואי שצורף לבקשה על אפשרות היוותרות נכות רפואית כלשהי, כאשר מחומר זה עולה שרק בחודש 01/2009 פנה התובע לראשונה לקבלת טיפול רפואי בתחום הפסיכיאטרי, כשנה לאחר התאונה.

לטענת הנתבעת, מעיון בתעודת חדר מיון מיום 11.05.09 עולה כי, כבר בשנת 2005 סובל התובע מדיכאון, קשיי שינה וירידה במשקל, כתוצאה ממות אחיו, כאשר בשנת 2008 נפרד מאשתו, שבעקבות כך החל לסבול מתנודות במצב רוחו.

הנתבעת טוענת כי אין קשר סיבתי בין כאביו ומגבלותיו של התובע, בתחום הפסיכיאטרי, ככל שקיימים, לבין התאונה.

דיון ומסקנות

לאחר דיון בבקשה ובתגובה, ולאחר עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, ובכלל זה שמיעת ב"כ הצדדים, הנני סבורה, כי קיימת ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

הנתבעת כופרת בחבות. שאלת החבות אין בה בשלב זה, בכדי לעכב את מינוי המומחה המבוקש, שכן היה ויתברר בסופו של ההליך, כי לא היה מקום לתבוע את מי מהנתבעות, יבוא הדבר לידי ביטוי בפסק הדין.

כמו כן, כפרה הנתבעת, בקשר הסיבתי שבין נזקי התובע הנטענים והמוכחשים, לבין אירוע התאונה, המוכחשת כשלעצמה. קיומו או היעדרו של קשר סיבתי, אין מונעים מבית המשפט למנות מומחה רפאוי שיבדוק את שיעור הנכות, אם נותרה כזו, אצל התובע.